הריב הראשון שלנו 😍
היום לראשונה נקלעתי לחוסר הסכמה עם לקוח.
הוא חשב שמשהו כלול בפרויקט ואני חשבתי שלא.
זו סיטואציה מתוחה.
מילה לא נכונה יכולה להרוס אמון והערכה שנבנו בהרבה מאמץ.
הבעיה היא שהאינסטינקט הוא להכנס למגננה. לא לצאת פראייר.
"חשוב לי לתת שירות מעולה, אבל צריך לשים את הגבול איפשהו" - זה בערך מה שחשבתי לעצמי.
לשמחתי הצלחתי לעצור, לחשוב ולא לענות בפזיזות.
והצעתי לדבר בטלפון.
להתכתב במצב כשיש מתח זה אסון.
הסיכוי לאי הבנה הוא 100%.
שיחה פנים אל פנים זה אידאלי. אבל גם טלפון זה סבבה.
אבל גם בטלפון היו הרבה מלכודות.
יכולתי לפתוח ב"תשמע היה X ולכן אני חושב Y, זה יעלה Z".
מהצד שלי זה יכול להרגיש צודק והוגן.
מהצד שלו זה יכול להתפס כסחטנות, חוצפה, ואפילו רמאות.
הרי הוא באמת חשב שזה כלול.
אז הזכרתי לעצמי שהמפתח להצלחה בעסקים זה לשאול שאלות.
והתקשרתי.
פתחתי בהתנצלות על אי ההבנה.
שאלתי איך הוא רואה את המצב ומה הוא היה רוצה לעשות.
מהתשובות שלו גיליתי שהזכרון שלי לא מדויק ואכן נשאר תחום אפור בסקופ של הפרויקט. יש לו קייס.
ואם יש לו קייס - אז הוא צודק. אם יש ספק אין ספק.
בתור נותן השירות יש לי אחריות מלאה על התקשורת ועל תיאום הציפיות. אם היה משהו לא ברור, זו אשמתי. ואני אשא בתוצאות. בשמחה.
שיניתי את דעתי על המקום ואמרתי שאטפל בעניין ללא תשלום.
לסיכום - למדתי כמה שיעורים:
1. ברגע שיש מחלוקת - להמנע מהודעות ולעבור לשיחה
2. אם יש ספק אין ספק - אם יש תחום אפור, הלקוח צודק
3. לא להניח שאני מבין את הסיטואציה - לשאול שאלות ולהקשיב ללקוח לפני שמגיעים למסקנות
