איך אתם מתייחסים למילים שלכם?
קורה שאתם אומרים משהו והוא לא קורה?
כל אחד מתנהל קצת אחרת עם המילים והמחויבויות שלו.
חלק לא לוקחים קשה אם לא הסתדר.
חלק לוקחים ברצינות.
אני אובססיבי.
קצת נהנה מזה, קצת סובל מזה.
לקח לי זמן להבין שזה בכלל עניין.
אבל אחרי שעבדתי עם מספיק אנשים והתאכזבתי מספיק פעמים -
אני יודע להגיד שזה בכלל לא הסטנדרט.
כשמישהו אומר לי משהו אני מתיייחס לזה כמו הבטחה. חוזה לא כתוב.
כי ככה אני מתייחס לדברים שלי.
אמרתי מחר? יהיה מחר.
אמרתי שאעדכן? אני מעדכן.
קבענו ל-10:30? אני שם 10 דקות לפני.
זה נשמע טוב, אבל זה קשה.
אם שכחתי משהו אני מתבייש. אם איחרתי לפגישה אני אוכל את עצמי.
וקשה למצוא אנשים לעבוד איתם.
כי כל פעם שמישהו לא עומד במילה שלו אני מתעצבן ממש.
בשבילם זה “אופס סליחה”, בשבילי זה בלתי נסבל.
אז ביום-יום יש לזה מחיר. לחץ תמידי ודאגות.
אבל בטווח הארוך אני רואה שזה משתלם.
כשמישהו עומד בהתחייבויות שלו פעם אחר פעם, אנשים לומדים שאפשר לסמוך עליו.
ולאמון, שהוא כל כך נדיר, יש כח עצום.
