הקמתי את ״סיפור הצלחה״ כדי להבין מה זו הצלחה, למה אנחנו רודפים אחריה ואיך מרגישים כשמשיגים אותה.

לאחרונה הפסקתי לעבוד על הפודקאסט כי אני חושב שהבנתי את התשובות.

  1. הצלחה היא הגדרה אישית - בין אם המטרה היא כסף, השפעה, הכרה או כל דבר אחר - הצלחה היא הגדרה אישית. כשהתחלתי עם הפודקאסט תכננתי לראיין אנשים מצליחים מכל צדדי החברה. יזמים, פוליטיקאים, ספורטאים, בכירים. אבל די מהר הבנתי שאותי אישית מעניין לדבר עם יזמים (ובפרט סטארטאפיסטים) הרבה יותר מעם כל השאר. זו הנטיה הטבעית שלי.

  2. הצלחה לא מביאה אושר - לכל אחד מאיתנו יש בייסליין של אושר. הצלחה לא משנה אותו. בטווח הקצר אנחנו מתלהבים מהישגים וכסף, אבל די מהר מתרגלים אליהם. גם אחרי הצלחות גדולות מי שלחוץ ישאר לחוץ, מי שעצבני ישאר עצבני ומי שמבואס ישאר מבואס. הפתרון הוא לנסות להיות מאושרים היום. עכשיו. להנות מהדרך. המחשבה ש״אם רק אגיע ל-X יהיה יותר טוב״ היא אשליה. נסו להפנים שכבר עכשיו מעולה.

  3. או שאתה רעב או שלא. שאפתנות זו לא בחירה - כשהתחלתי את הפודקאסט אחת השאלות הייתה ״האם הצלחה מביאה אושר?״. הבנתי שהשאלה הזו לא רלוונטית כי מסתבר שאנשים שאפתנים לא באמת בוחרים בזה. הם לא עושים את זה כי הם חושבים שזה מה שיעשה אותם מאושרים - הם עושים את זה כי זה הדבר היחיד שהם מסוגלים לעשות. יש בהם רעב להישגים, אתגרים ולמידה שכמעט ואין לו סוף. חלק מפתחים את הרעב הזה בגלל גנטיקה, חינוך ונסיבות החיים. וחלק (הרוב) לא.

  4. המפתח לאושר הוא השוואה - למסגרת ההשוואה שלנו יש השפעה ענקית על שביעות הרצון (האושר) שלנו. מי שחי בהשוואה מתמדת למי שהשיג יותר ממנו ישאר לנצח לא מרוצה. גם היזמים המצליחים ביותר שאתם מכירים יכולים למצוא מישהו שלידו הם קטנים וחסרי משמעות. ״אבל אם לא נשווה איך תהיה לנו מוטיבציה?״ - בעיני הפתרון הוא להשוות את עצמנו לעצמנו של פעם. תזכרו איפה הייתם לפני שנה, 3, 5 ותראו איפה אתם עכשיו. כמה רחוק הגעתם בדרך. ותמשיכו ללכת.

לסיום, אני רוצה להגיד תודה ליזמים והיזמיות המדהימים שהתארחו ב״סיפור הצלחה״.
תודה על השיחות הכיפיות ועל הנכונות לחלוק גם דברים אישיים ולא פשוטים.
בזכותכם אלפי אנשים ילכו (או לא) ליזמות בעיניים פקוחות יותר.

מסקנת בונוס - תעשו דברים:

כשהקמתי את הפודקאסט לא היה לי מושג לאן הוא יוביל אותי. בדיעבד זו הייתה יריית הפתיחה למסע היזמות האישי שלי. השיעורים, החיבורים והכלים שקיבלתי היו הבסיס להקמה של גמביט, והיד עוד נטויה.