החיים יכולים להסתיים בכל רגע.
אני אומר לעצמי את המשפט הזה כמעט כל יום.
אני לא מדבר רק על מוות.
אלא על זה שהחיים יתהפכו ברגע אחד וכבר לא יהיו מה שהם היום.
מחלה, תאונה, אבדן פתאומי, אסון.
זה קורה לאנשים סביבנו כל יום.
וזה יכול לקרות גם לנו.
אז למה זה חשוב?
כי חיים פעם אחת, ואז נגמר.
כי החיים שלנו מדהימים, אבל אנחנו עסוקים בלדאוג.
כי הדבר העצוב ביותר הוא להגיד ״איך לא הערכתי כשהיה לי...״.
אז בעיני הפתרון הוא להזכיר לעצמנו את השבריריות.
כי אז מבינים כמה טוב יש לנו היום.
ומה באמת חשוב לנו.
